החיבור המתואר באתר זה ומהדורת התנ"ך הנלווית אליו מטרתם להציג את התורות התחביריות-הלוגיות שנהגו בתקופת משה, ולהנגיש לקהל את ממצאי החוקרים, כך שכל אחד – כצעיר כמבוגר – יוכל לעמוד מיד וללא כל מאמץ על חלוקתו של כל פסוק ולחוות את החוויה של ישיבה באותם בתי הוראה של משה וסיעתו.

לשם כך חידשנו והכנסנו סימונים ואינדקסים שיאפשרו לקורא לעמוד על חלוקת הפסוק לתחומים מוגדרים, כפי שהתכוונו אליה בלשני המקרא מתקופת משה, מבחינה תחבירית, פרשנית ופרוזודית. למעלה מחצי מיליון סימונים מסוגים שונים ובצבעים שונים ואינדקסים בצבעים שונים הוכנסו בחיבור שלפנינו ובכל ספרי המקרא. כן הונהגה תקינה חדשה בחלוקתם של תחומים שלא חולקו חלוקה הירארכית כפי שיוסבר בגוף החיבור עצמו.

חיבור זה הוא חיבור ללימוד התורות שנהגו כבר בתקופת משה, הן ללומד ביחידות והן לעוקב אחרי הקריאה של שליח הציבור בבית הכנסת. אני תקווה שהקורא יפיק את מרב התועלת מהחיבור המתואר וממהדורת כתבי התנ"ך הנלוות אליו.

כתבי המקרא שהגיעו לידינו עד המאה השמינית היו עשויים מגילות וכתובים כתיבה עיצורית בלבד, כתיבת סופרים, ללא סימני ניקוד וללא סימני טעמים. במאה השמינית החלו להופיע כתבי המקרא במבנה של ספרים בעלי דפים ובהם מותקנים סימני ניקוד וסימני טעמים. שתי מערכות אלו של ניקוד וטעמים השלימו את הכתב העיצורי לכדי כתב שאפשר לקוראו ללא היסוס וללא טעויות.

נחיצותם של סימני הניקוד לקריאה מדויקת ברורה לכל, אבל מעטים מאוד יכולים לענות על השאלה מהו תפקידם של סימני הטעמים. הדעה הרווחת היא שאלה הם תווי נגינה ותו לא. מתקופת משה בן עמרם ועד תקופת אנשי כנסת הגדולה הייתה מערכת זו ידועה ומוכרת היטב. וְלראָיָה, יכולתם של אנשי כנסת הגדולה לכתוב ספרים שכתיבתם כתיבה מקראית על כל המשתמע מכך. מתקופת אנשי כנסת הגדולה ועד סמוך לימינו, קרוב לשלושת אלפי שנים, הייתה מערכת הטעמים מונחת בקרן זווית.

תכלית עיסוקנו בחיבור זה היא לעמוד על תפקידם התחבירי, הפיסוקי והפרשני של הטעמים, ולברר כיצד הטעמים מחלקים את הפסוק לתחומיו התחביריים הראשיים והמשניים. לחלוקה זו יש משמעות תחבירית ופרשנית קדומה ביותר, המגיעה עד תקופת משה.